גן עדן על פני האדמות Walk About Love איך נולד השם ל

ממסעות האבוריג’ינים באוסטרליה

SAMSUNG DIGITAL CAMERA

אסביר על ההיסטוריה של שם המסע “וואלק אבווט לוב”.

אוסטרליה – אוגוסט 2006: באותו הרגע של החזיון, כשראיתי אל מול עיניי תרמילאים צבעוניים מכל העולם צועדים יחד בשביל ישראל! 1000 קמ’ 100 ימים למען האהבה, לא ידעתי מניין הושפעתי למחשבה על כזה רעיון. אני מאמין שהמון חוויות בחיי השפיעו עליי והביאו אותי לחשוב על כך וגם ממש לבצע את המחשבה. כשהתחלתי לחפש שם לפרויקט – למסע – חיפשתי בעצם את המשמעות של המסע בשם שאבחר, כך במשך חודשיים, בראש רשימת המשימות שלי מדי יום היה למצוא שם לרעיון. שם טוב שיסביר את המשמעות – שייתפוס את האנשים.וכך באותם ימים אני מטייל ומספר על הרעיון כמעט לכל מי שמוכן לשמוע ולהקשיב ולספר לי את דעתו, רציתי לשמוע כמה שיותר פידבאקים כדי להבין איך לעצב את הרעיון.

אחר הצהריים, ביירון ביי, עיירת חוף אוסטרלית: אני הולך לראות את השקיעה, בנקודה בה נוהגים התרמילאים לבוא ולנגן על המזח בחוף. אני כבר 8 חודשים מטייל ולמחייתי נהגתי להכין קפה אספרסו איכותי במקינטה ולמכור אותו לאנשים בשקיעה. אני ניגש לוואן ושואל “קפה אספרסו?” הם אומרים לי “כן למה לא”. אני מוזג וישר קולט שהאנשים האלה שונים מכולם, הם מקומיים, אבוריג’ינים, הם לא הבינו שאני מוכר את הקפה, חשבתי לא נורא, הם נראים נחמדים, לפחות אספר להם על הרעיון שלי ונראה מה דעתם. כשסיפרתי להם שאני מארגן מסע של אלף קילומטר בישראל למען האהבה הם אמרו לי “אההה.. אתה הולך וואק אבאוט…” , “וואק אבאוט לאאבב…” הוסיפה הבחורה, עניתי – “כן! וואק אבאוט! וואק אבאוט לאב! כן וואו! וואק אבאוט…” ופתאום הבנתי שמצאתי שם למסע! וואק אבאוט משמעותו באוסטרליה – דרך חיים. הילידים האבוריג’ינים היו נוהגים במשך חיים שלמים להקיף את כל אוסטרליה ברגל, הם היו הולכים ברגל, מלקטים וצדים אוכל ושותים ממקורות מים. היה להם את הידע לחיות בטבע כפי שיצר אותו בורא עולםללא פחד וללא חשש. הם צועדים בלי צאן ובלי ציוד, בלי חקלאות, בלי בארות ואפילו בלי בתים מבוץ ובלי אוהלים.עם ידע עצום ואמונה גדולה ברוח הטובה שתביא עליהם עוד אוכל ומים ותביא אותם למקום הנכון בזמן הנכון

מסע התבגרות

משמעות נוספת של וואק אבאוט הוא מסע התבגרות – מסע אליו יוצאים נערים אבוריג’ינים בשלב התבגרות בחייהם, עוזבים את השבט והמשפחה ויוצאים למסע בדרך משלהם בעקבות האותות, הסימנים, הרגשות וההרגשות.מרחוק מלווים אותם זקני השבטים ושומרים עליהם ומאותתים להם כשצריך. למסע אין פרק זמן מוגדר ואין נקודות יעד, ההליכה היא לצורך הליכה ולא להגעה, זה מסע התבגרות וכשהנער מצא את הבגרות הוא גם מוצא את השבט בחזרה. פירוש נוסף של וואק אבאוט –כשהאבוריג’יני מרגיש בלבול בחייו, משהו לא בסדר, הוא נמצא בצומת דרכים, דילמה .או קונפליקט – אז הוא יוצא למסע הליכה לצורך מחשבה עד שהוא מרגיש טוב וחוזר לשבט

מצאתי משהו כל כך אמיתי בביטוי.“וואק אבאוט” והתוספת שהבחורה מהוואן נתנה הרגישה לי כל כך נכון

לצערי הרב האדם הלבן החריב כ98% מיערות הגשם באוסטרליה שהיו ביתם של האבוריג’ינים, גן עדן על פני האדמות.פשעים נוספים שבוצעו נגד העם הזה – היום כמעט ואי אפשר לראות אותם ומעטים מאד השבטים הפראיים שעדיין מסתובבים ויש להם את הידע כיצד לחיות בגן עדן. הלוואי והיינו יכולים לשחזר את הידע וכח הסבל שיש לאנשים הפראיים הללו, אך לצערי קיים כיום פער דורות עצום והדבר כמעט בלתי אפשרי, אך בכל זאת, הזיקה לטבע הטבעי ולגן עדן קיימת אצל כל אחד ואחת מאיתנו. בעזרת אנשים מדהימים שהצטרפו לרעיון המסע שלנו על שביל ישראל, הוואק אבווט לאב, פיתחנו קונספט למחייה בטבע בתנועה בצריכה מינימליסטית, הסתפקות במועט יחסית במסע ארוך ומאתגר למען האהבה. שני רכבים שתומכים בכל צרכיהם של מאות אנשים – מים, אש ואוכל. מדי בוקר אנו מתעוררים לאור ראשון בזריחה מעירים את כולם בהשכמה מוסיקלית, מכינים תה וקפה על המדורה, אופים פיתות על המדורה, אוכלים סלט פירות העונה עם תערובת גרנולה מזינה. את תרמיל הציוד האישי (שק”ש, מזרן, ביגוד) מעמיסים על העגלה שנוסעת לחניון הבא וצועדים רוב שעות היום ומגיעים בשקיעה לחניון הלילה, שם מכינים ארוחת ערב משותפת על המדורה, יושבים על האדמה מסביב למדורה, מנגנים, שרים ורוקדים. בעיקר מנסים לזכור שאפשר לעצור בחיים לנשום נשימה עמוקה לצורך התבגרות ומחשבה בריאה יותר.

אני קורא לאנשים מכל העולם לצאת איתנו לוואק אבאוט בישראל ולטעום טעימה מגן העדן על פני האדמות שהוא הטבע, השופע באביב הישראלי רע פסטרנק קישורים מעניינים: מאמר מדהים על הwalkabout של האבוריג’ינים מאת זיו מגן.

מאמר באנגלית על ההיסטוריה האבוריג’נים  

לדף הבא